|
לא רק חולי סכרת נמנעים מלאכול אוכל המכיל
סוכר.
המוני אנשים משתדלים לשמור על גזרתם או לרזות ולכן אינם צורכים סוכר.
כל תינוק בחודשי חייו הרשאונים לומד להבחין בין הטעמים המרכזיים: מתוק,
מלוח, מר וחמוץ.
ניתן להבחין כי תינוקות מעדיפים מתוק והעדפה זו נשארת איתנו למשך שארית
חיינו.
מתוק זה טעים אבל ...
לפיכך מזה עשרות שנים מנסה המדע למצוא תחליף הולם לסוכר. כזה שיהיה לנו
טעים אך ללא תופעות הלוואי הדיאטטיות או הבריאותיות... ואם אפשר – גם ללא
טעמי לוואי.
בין הממתיקים המאלכותיים הראשונים שיוצרו היה הסכרין – אך טעם הלואי המתכתי
שלו ותוצאות מחקרים שהוכיחו שבחיות מעבדה קטנות עלול הסכרין להצמיח גידולים
ממאירים, הפכו אותו לתחליף בלתי מספק לסוכר.
בארה"ב הוא אסור לשימוש – בארץ ניתן עדיין למצוא אותו על המדפים...
ואז פרץ האספרטיים לחיינו.
האספרטיים נמצא במרבית משקאות הדיאט המוגזים ואין לו טעם לוואי. חל איסור
לצרוך יותר מ- 40 מג' אספרטיים לכל קילוגרם משקל גוף אך מעבר לכך לא נערך
עדיין מחקר רציני לגביו.
כיון שהאספרטיים לא מספק את הצורך במתוק שיהיה גם בריא המשיך המחקר להתקדם
והגיע עד הסוכרלוז.
הסוכרלוז הוא ממתיק מלאכותי המשמש כתחילף סוכר מאז 1976. בארץ הוא מוכר כ
"סוכרה דיאט" ו"סוכרלייט".
הוא מתוק פי 500-600 מסוכר ופי 4 יותר מאספרטיים. לכן מנה קטנה ממנו מוסיפה
הרבה מאוד מתיקות.
הסוכרלוז אינו מזוהה בגוף כפחמימה ולכן אינו מתפרק לסוכר ובעצם אינו נספג
כלל בגוף – מכאן שהוא חסר קלוריות.
מחקרים מקיפים עדיין לא בוצעו כדי לברר את כל הפרטים הקטנים על הסוכרלוז.
מה שידוע לנו הוא שסוכרלוז מורכב משתי מולקולות של סוכר (גלוקוז ופרוקטוז),
אשר הוסיפו להן מולקולה של כלור.
תהליך ההכלרה מבוצע באמצעות שימוש בכ-12 חומרים שונים המכילים כלור,
המוּכרים כחומרים רעילים.
החיבור של הכלור למולקולות הסוכר שבסוכרלוז נעשה על ידי החלפה של אטום מימן
שבסוכר באטום כלור. כתוצאה מכך נוצרת תרכובת של כלור עם פחמן.
תרכובות של כלור ופחמן נחשבות לתרכובות רעילות.
למרות שאינו נספג בגוף מעורר המידע מעלה דאגה.
החברה המייצרת את הסוכרלוז מצהירה שהוא חומר "טבעי ובריא", מצהירה שבטיחות
החומר מתועדת במחקרים מדעיים.
עד שנדע בודאות אנו ממליצים פשוט להמעיט בשימוש בממתיקים בכלל... טבעיים או
מלאכותיים... ולהחליף את המתוק בחיינו במזון מלכות, סילאן, דבש תמרים,דבש
דבורים... מתוק טבעי ובריא.
|
